כמה מחשבות לכיפור על דרכינו וחתימות
אם בשגגה פגעתי, לא שמעתי, לא התייחסתי, לא חזרתי (במייל, בטלפון, בווטסאפ, בסמס, בהודעה בפייס), עדיין לא שילמתי, איחרתי, לא עמדתי בדברי, לא הספקתי, לא החזרתי - אז סליחה. סליחה (ותזכירו לי בנחמדות מדי פעם שהרי כולנו בני אנוש, אף אחד מאיתנו אינו מושלם - ואני לא יודע מה היה קורה בעולם אם לא היינו שוכחים). אנו שואפים לשלמות ורוצים לחשוב שיש לנו חשיבות ומשמעות בעולם הזה, שיש לנו שייכות למשהו, מקום שהוא שלנו, דרך שמחכה רק שאנחנו נגלה אותה, נפרוץ ונסלול אותה (ואולי גם נדריך ונוביל עוד כמה אנשים דרכה). אז צר לי לאכזב - העולם הזה לא ממש מחכה לאף אחד מאיתנו אם היום נעלם לנו אז כן, יהיו כנראה כמה אנשים עצובים למשך פרק זמן זה או אחר אבל בסופו של דבר הזמן יעשה את שלו (ולא רק אלוהים אלא גם הזמן הוא השליט הבלתי מעורער). ובכל זאת על לנו להפסיק ולנוע, לשאוף להשאיר איזה שריטה מיקרוסקופית באבק הכוכבים שמפוזר ביקום ולעשות איזה משהו שקצת יותר גדול מאיתנו. זהו אינו מסע - זהו משחק רב משתתפים של כיסאות מוזיקאלים עד האינסוף (ולא ממש ברור אם אנחנו התוים, הנגנים, כלי הנגינה או כיסאות הישיבה או הכל גם יחד).
החיים (שלנו ?!) הם דבר מלהיב, מוזר, משתנים ללא הרף ולעיתים קרובות גם אתגר לא קטן שעלינו להבין, קיום שיכול להסתיים כל רגע (או תכל'ס עלינו להבין שהחיים מסתיימים בין רגע - בהשוואה לדוגמא לקיום של כוכבים וחורים שחורים*). עלינו לחרוט לעצמנו חתימה ודימוי שיעלה בנו תהיות לגבי איזה חותם אנו רוצים להשאיר בעולם תוך ידיעה פרדוקסלית שיהיה זה רק נפיחה זערעורית בקיום - ובכל זאת - תוך התמדה, אמון, חמלה, מעורבות, השתתפות, יוזמה, השראה ואמונה - אמונה בעצמנו, בזכות החיים, ואמונה באחרים שאיתנו במשחק משתתפים. עלינו להבין שהשינוי יכול להתחיל כל הזמן, שהאפשרות לשינוי בידינו וכפי שעמיתי איציק כתב השבוע "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" –תלמוד מכות דף י עמוד ב. תמציתו: החיים אינם תלויים במזל, אלא בבחירה חופשית של האדם, ולאן שהאדם יבחר ללכת, לשם האנרגיה הקוסמית האלוהית תוליך אותו. אם כך, האתגר של האדם הוא לא להגיע למטרה (ממילא יגיע) אלא לבחור את הדרך הנכונה לנפש. ובמקביל ידוע לנו ש"הכל צפוי והרשות נתונה" זאת במידה ואנו נמצאים במודעות תוך זיהוי מרבית האפשרויות וההזדמנויות שעומדות לפנינו בחיים - שהרי אם נעמוד בראש הבנין, בוודאי שנראה את ההשלכות של בחירתינו. הנמשל - אלוהים שלכאורה צופה מראש הבנין. ולכן הכל צפוי, ולאדם הבחירה לאן לפנות.
אז כמו שאומרים לאמנים (כשבסיום היצירה - מאשרים ומשחררים אותה) - גמר חתימה טובה !
ונוסיף (כמו שאמהות פולניות אומרות) - העיקר הכוונה.
אם אתם עדיין צריכים פרספקטיבה (על אמנות, העולם, יקום, קיום והחיים) ומחפשים לראות משהו ביום הכיפורים (או בכלל) - אז יש את הסרט דוקו הזה על חורים שחורים*... ואם אתם נוסעים על אופניים - תזהרו באמא שלכם ! (ואם יצרתם, צילמתם, ציירתם במהלך הכיפורים נשמח אם תשתפו אותנו) חג שמח.
.
.. ... .... ..... ...... נ.ב - אם אתם פחות בקטע של (חורים) שחורים ויותר בקטע של אמנות, סליחות ומחיקות - אז פה יש ראיון עם ראושנברג על המחיקה של דה קונינג (שלא תגידו שלא מדברים פה על אמנות ;).