קול קורא לתעודת עניות

שנקל, בית, ליד. צילום דיגיטלי, גודל משתנה, נוב' 2014, אמנים ישראלים.

כן, אז רצינו לשתף אתכם ב"קול קורא" ל"תערוכה" בשם "תעודת עניות".

לא, לא, לא, אל תתבלבלו לרגע ותחשבו להגיש עבודות לתערוכה הזאת, חבל - גם על הזמן שלכם, וגם על היושרה המקצועית שלכם כאמנים. הדבר באמת יהיה תעודת עניות למה שקורה פה בחלק משדה האמנות וגם למצב החברתי/כלכלי/תרבותי בארץ.

לפני שארחיב מעט ואפרט חשוב לי לציין שאין לי דבר אישי (וגם הכרות) עם אוצרי/מפיקי התערוכה. אני רוצה להאמין שכוונתם נקייה היא ובסופו של דבר גם הם מעוניינים להתפרנס בכבוד (או לפחות לצאת בצורה "מאוזנת" אחרי פתיחה מוצלחת של תערוכה ולא מעט יין זול...), וגם הם פועלים בשדה שלעיתים קרובות מאוד מאתגר.

עבור אלו שלא כל כך בקיאים בשדה האמנות אסביר בקצרה את המושגים שציינתי בתחילת הפוסט "קול קורא" - זהו המושג המשמש לרוב בתחום התרבות למכרזים והזדמנויות בתחום. הקול קורא יכול להיות ציבורי ומפורסם בריש גלי (כמה שניתן) או להישלח ישירות - אם זה ליוצרים ספציפיים או לרשימה מסויימת.

"תערוכה" - מקבץ מסויים של יצירות אמנות המתקיימות במרחב/חלל כלשהו לפרק זמן . היצירות יכולות להיות מעת יוצר/ת יחיד/ת, קבוצת אמנים או תערוכה של מקבץ עבודות מאמנים שונים. לעיתים תערוכה מעוניינת להציג, לשתף, לדון, להעביר רעיון כלשהו, הלך רוח, קו מחשבה או להציץ בצורה זאת או אחרת התייחסות ייחודית לנושא מסויים בידי היוצרים האמנ/ים. "תעודת עניות" - השימוש בביטוי "תעודת עניות" נפוץ בעברית המודרנית, לציון מעשה המעיד על רמת תפקודו הנמוכה של בעליו וכן כעניות רוחנית, הבולטת מתוך מעשיו של אדם או ארגון. שורשיו של שימוש זה נמצאים כבר במאמר חז"ל (מסכת נדרים) "אין עני אלא בדעת". אם אתם רוצים להציץ אז פה הקול קורא אבל בקצרה מה שהוא מספר

"השוליים התרחבו" היא תערוכה שעיקרה הוא המצב החברתי כלכלי בישראל, בעוני ואי השוויון והפערים המתרחבים בחברה בישראל. העבודות תעסוקנה בניסיון לתעד את המצב הקיים בתחום בכל רחבי הארץ וגם להראות את הניסיונות לשיקום, לעזרה ולשיפור המצב הקיים. יש לשלוח בין 10-5 דימויים שהיוצר מעוניין להציג בתערוכה ובמידה והם יבחרו עליו להפיק אותם בגודל של 50X70 ולשלם 180 ₪ עבוד תמונה (מינימום להשתתפות 3 תמונות)..."

זאת אומרת - עוד לפני שאמרת "ג'ק רובנזון" ובמידה והתקבלו נאמר ארבעה דימויים שלך אתה עושה חשבון אנו מגיעים ל-720 ש"ח עלות תצוגה (ללא עלויות הפקת יצירות).

בואו ונחשוב רגע בצורה יצירתית (סה"כ אנחנו אמנים לא ?!) - במקום שהאמנים יוציאו ככה לפחות מעשר מהשכר הממוצע במשק (שעומד כיום על 9800 שקלים לחודש) וגם בשביל לשרת נאמנה את הרעיון שלמענה מכונסת התערוכה הזאת.

לא עדיף אולי לקצץ משמעותית את עלויות התערוכה וליצור מצב בו בוחרים עבודות כמה שיותר מעניינות (ולא רק עבודות שיוצריהם יכולים להרשות לעצמם לממן אותם) ע"י שמציגים אותה כתערוכה ציבורית בעזרת פוסטרים (ככה לדוגמא Active Stills עובדים כבר שנים), בערים מרכזיות מראש הניקרא ועד אילת בתיאום ובתיקצוב מינימלי של מחלקות התרבות העירוניות ובשיתוף עם מכון טאוב שישמחו נראה לי לערוך מפגשים/דיונים/שיחות (מכון טאוב הוא מרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל ומוסד עצמאי ולא מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי, המרכז עוסק במחקר בלתי תלוי של המצב החברתי-כלכלי בישראל ומעלה חלופות חדשניות וישימות למדיניות ציבורית, החותרת לצמצום אי-השוויון ומקדמת את רווחתם של תושבי ישראל).

נראה לי שבצורה כזאת תהיה לה גם יותר אימפקט וגם היא תהיה אפקטיבית מאשר עוד תערוכה של אמנים ששילמו להציג וכמה מאות מחבריהם וקרובי משפחתם באו לראות וכמו שגיא בר אמוץ חרט על הקיר בתערוכתו לפני כמה שנים ברוטשילד 12 (והיה צריך להתאמץ בשביל להצליח לקרוא)

The rich won't get it

the poor won't buy it

the pigs won't see it

‏

זה היה השנקל ושעת העבודה שלי בנושא. ומה איתך ?