30 לגרשוני

במלאת 30 לפטירתו של משה גרשוני, אחד המאמנים החשובים והבולטים באמנות הישראלית, שהציג תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון תל אביב לאמנות, זכה בפרסים רבים בניהם פרס ישראל לציור בשנת 2003 רצינו לשתף אתכם בראיון וידאו אותו ערך דוד וקשטיין לפי כמה שנים במסגרת הפרוייקט שלו "דוד וגולית".

גרשוני פעיל החל משנות ה-60 המאוחרות, ומזוהה ביושרה אמנותית, עמדתו האתית הבלתי-מתפשרת ומעורבותו החברתית המתמשכת. במהלך הקריירה יוצאת הדופן שלו, החולשת על יותר מ-40 שנים, הוא נשאר נאמן לאמונותיו הפנימיות, והציג אומץ פומבי כאשר נדרש לכך, גם אל מול מחלוקות. עבודותיו המוקדמות של גרשוני קיבלו השראה מפופ, קונספטואליים ופוסט-מינימליזם, וכללו ערב רב של מדיה, החל מפיסול ועד מיצגי אומנות, וידאו, מיצגי קול ועבודות על נייר. בהמשך הוא העביר את המיקוד שלו לציור, רישום והדפסים, תוך הפקת אחת הסדרות המרשימות שנראו בישראל, לרוב תוך שילוב פיוטים טקסטואליים ואזכורים תנכ"יים הנוגעים באירועים פוליטיים ובהיסטוריה העדכנית של ישראל, יחד עם נגיעות משמעותיות בפרט.

יצירותיו של גרשוני נוגעות במשקעים התרבותיים העמוקים בתרבות היהודית-נוצרית במערב- ניכרים בעיקר בשירה, ספרות ומוסיקה קלאסית- עם תמה ישראלית-יהודית מוצהרת.

המפגש עם גרשוני ועבודותיו מייצר חוויה רבת השפעה ומשנה חיים. הרטרוספקטיבה רווית השבחים, שהוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, הציגה את האיכות המצטברת של עבודותיו ואת השפעתן התרבותית הממושכת. שרה ברייטברג- סמל, אוצרת התערוכה ומשתפת פעולה צמודה של גרשוני לאורך השנים, פתחה את הספר עם שורות מהדהדות אלו: "הביטו באיש"- הוכחה למעמדו רב החשיבות של גרשוני בחיי התרבות בישראל.

נעמי גבעון – הגלריסטית של גרשוני ז"ל ספדה לו ביום פטירתו:

"הצער והכאב רב, זה עדיין בלתי נתפס. רק השבוע תכננתי שניסע יחד לתערוכת ״ישו״ במוזיאון ישראל. חשבתי שמחלת הפרקינסון ממנה סבל תישאר סטטית, והוא יישאר כך עוד שנים. ב-11 בספטמבר חגגנו את יום הולדתו ה-80. התחלתי לעבוד עם משה גרשוני מיד עם התערוכה שלו בבינאלה בוונציה יחד עם מיכה אולמן בשנת 1980. עבודתו קבעה את מהלך הגלריה ואף את מהלך חיי ולמעשה ייצגתי אותו משנת 1980 ועד היום. ללא משה גרשוני לא הייתי מגיעה להקדיש את חיי לאמנות. משה גרשוני הוא האמן הלאומי שלנו, הטיפול שלו במושגים ובסמלים יהודיים וישראלים לא היה שני לו באומץ הרוח, ובפרשנות הדימויית אליו נכנס כאידאליסט. זהו אובדן בלתי נסבל. בימים סוציו-פוליטיים קשים אלה, אותם נצטרך לשרוד בלעדיו".

יהי זיכרו ברוך.