רוצה גם לכתוב בבלוג ? 
יש לך מה להגיד על תרבות, אמנות, יצירתיות  חינוך, השראה, פילוסופיה, סקירה מה קורה בעולם התרבות/אמנות/עיצוב בארץ ובעולם. 

נשמח לשמוע ממך/אודותייך בכתובת הזאת: 
indie.israeli.artists@gmail.com

הצטרפ/י לקהילה
פוסטים אחרונים
  • גיל זבלודובסקי

אז מי הם מובילי תרבות ומה הם עושים ?

בדצמבר 2017 התקיים בפעם ה-7 כנס מובילי תרבות. הכנס אותו ייסדה ומובילה עמותת סדנאות הבמה, מחבר ומאגד בין יוצרים שונים שפועלים בשדה התרבותי הארצישראלי על כל גווניו, כנס שבעיני יש לו ערך רב כחלק אינטגרלי מהמבנה התרבותי-חינוכי של שדה האמנות והתרבות.


אז מי הם "המובילים" ? מובילים ויזמים, לפי ראיית העולם שלי, הם בעלי תפיסה ערכית (ותפיסה של "ערך") - להן ’סטייט אוף מיינד‘ כשמה שמניע אותם אינה המטרה, אלא הדרך של עשייה אינסופית בכל מקום ובכל זמן. יש האומרים שיש מי שנולדו להיות מובילים/מנהיגים - בעיני חלק מהיופי הוא ברכישת כלים (התפתחות מתמדת החשובה ליוצרים) - כלים משמעותיים שכל אמן, סופר, רקדנית ויוצר/ת מכל סוג שהוא סופגים על ידי נסיון ואורך רוח של עשייה. ההקדמה אולי נראית משונה למי שקורא עד כאן, אבל החשיבות שלה בעיני היא עליונה, כלומר 21 היוצרים שהגישו מועמדות נבחרו להגיע לכנס החשוב הזה, מבינים את המקום והערך התרבותי שהם מביאים איתם לתוך המפגש האינטנסיבי הזה - כמעט יומיים של הרצאות בלתי פוסקות, עם הפסקות קצרצרות ותיאבון רב ללמוד ולספוג עוד ועוד (ובהחלט שהיה מה לספוג...).


אז נחזור להתחלה, מפגש של יוצרים/ות שכמעט כולם אנונימיים/יות איש לרעיהו, כשיש לצייו שבכנס הנוכחי הרוב הקובע, שיש לברך עליו, היה נשי - לנשים יש חלק חשוב ביצירה הישראלית המקומית ואם יש אפשרות לתת להן את הכבוד אז כאן זה הזמן.


מי שהנהיגו את הכנס של עמותת סדנאות הבמה (ומומלץ להציץ בחשבון הפייסבוק והאתר שלהם לעדכונים שווים כל הזמן..) ביד רמה, הן ריבי פלדמן מסר - יוזמת ומנהלת אמנותית וגליה בכרך - מנכ“ל העמותה וקרן - המנהלת אדמיניסטרטיבית, שהיו לאורך כל הכנס והובילו את הקבוצה מנקודה A לנקודה B. התחושה הכמעט אנונימית של המשתתפים, היא שעזרה לכולם לתגובת גיבוש די מהירה, ישנה מטרה אחת = ללמוד במהירות הבזק ממי שהגיעו לכנס בכדי להעביר דרכים שונות כיצד כמובילי תרבות של דור ההווה והעתיד אנו יכולים להתמודד עם קשיים והצלחות, אלו כלים שונים ישנם לעשייה, ובעיקר התמיכה של יוצרים אחד בשני, וההבנה בכך שראייה משותפת וחבירה של עשייה מדויקת יכולה להוביל למקומות שאותם כל אחד רוצה להגשים. את היום הראשון של הכנס התחלנו בארוחת צהריים באכסניית נורדייה (ותודה להם על האירוח הנעים), משם להיכרות קצרה עם המושג של "ELEVATOR PITCH" - כל אחת ואחד ממשתתפי הכנס קיבלו 2.5 דק' בכדי להכניס אותנו לתוך עולמם ולספר מאיפה הם מגיעים ולאן הם מתכננים להגיע. הפרזנטציות כללו בין היתר שירת אופרה, פרפורמנס, משחק ועוד... דבר שהקל על האווירה מהר מאוד וחיבר בין המשתתפים דרך הומור והפתעה (לטובה). גל המרצים שהגיעו לספר על חוויותיהם, התחיל עם גל פרידמן, מנכ"ל ציפורלה שחילק את ההרצאה לשני חלקים, מילולי בו סיפר על החוויות של ההרכב שלהם - כיצד הם מתנהלים ואיך החלטות חשובות נעשות ומן העבר השני מהצד היצירתי הוא העביר סדנא בה היינו צריכים לעבוד כקבוצה של כ-20 אנשים, בשיתוף פעולה מלא (ופה למטה ככה טעימה מהמופע שלהם).


מיד אחרי כן, הגיע יהושוע סימון, אוצר - מובי (מוזיאוני בת -ים) , שמסיים את תפקידו בסוף השנה הנוכחית, יהושוע העביר אותנו דרך תחילת תפקידו, החזון שבנה לאורך התקופה בה הוא חלק מהמוזיאון וכיצד מנגישים לקהילה המקומית של העיר בת-ים תרבות , אמנות, עשייה יצירתית ועוד. המשיכה אותו, מי שהייתה בעבר אמונה על מובי (עוד לפני סימון) - מילנה גיצין, שעמלה והגיע בשלהי תקופה עמוסה מאוד, רגעים ספורים לפני שנפתח בסוף דצמבר הפרויקט החברתי-קהילתי-תרבותי, ZUMU - המוזיאון שבדרך, המנגיש ומפגיש בין קהילות בעיריות וישובים בהם אין מוזיאון קבוע ודרך כך, היא מנגישה את המוזיאון לקהילות שאין להם לרוב גישה אליהם. הרביעי במספר, הוא ניר גורדון מ-ESCO, ניר סיפר על דרך ליצירת תקציבים לעמותות ולפרויקטים חברתיים, בעזרת חיבורים של מנגנונים שונים מעולמות המסחריים לעולם החברתי. סגרו את הערב בסדנה אפריקאית הזוג המרתק גוני ונתן שלימדו את הקבוצה ריקודים ותנועות מתוך העולם האפריקאי, עם קצב ומוזיקה שבה נתן תופף LIVE כשהם חותמים אל היום האינטנסיבי הזה בשירה רגועה שגרמה לכולם להירגע ולסגור את היום. פתחנו את הבוקר השני עם חדוה אילון פוש, שסיפרה על החויות שלה כמי שחקרה את נשות יפן והקריירה שלהן וההשפעה החברתית-נפשית שהיא עברה וגם מעט על טקסיות, תרבות יפנית ועוד. המשיך אחריה לירון הרשקוביץ, מנכ"ל עמותת לצאת מהקופסא, שסיפר על הדרך שעבר מהרגע שבו הוציאו הוא וחבריו את יוזמת תחרות קופסאות הפח בהשראת העיר תל-אביב, ועד לכך שיוזמה קטנה הפכה לעמותה גדולה שמטפחת קהילת מעצבים, ועוזרת להם לגדול לעסק עצמאי.


מיד לאחר מכן, הגיע מירושלים נעם כוזר מעמותת "בר קיימא" שסיפר לנו על האופציות המרובות שיש לירושלים להציע, ועל הדרך שבה התחילו לפזר ולעניין מקומות שונים בעיר לטובת שיתופי פעולה - ומתוך כך, להפוך את ירושלים לבעל ערך תרבותי רב ומשתף.


הדובר הרביעי באותו יום היום היה ג‘ייסון דנינו הולט, שסיפר על החשיבות של תוכנית רזידנסי - שהות אמן, מה היתרונות , החסרונות, כיצד הוא תופס את תיאטרון הבית כמקום שיכול לייצר הפקות מקור לתיאטרון החדש. ומתיאטרון אחד לאחר - אמיר אוריין, שמנהל את "תיאטרון החדר" הגיע בכדי לשתף בתפיסה והחשיבות התרבותית של התיאטרון ללא גבולות מחשבתיות (שלעתים נע על גבול הפרובוקציה או הצגות שנויות במחלוקת). מהדרום הגיעה, הדס קידר - אוצרת המרכז לאמנות עכשווית ערד, שסיפרה על העיר, על הדרך שבה הצליחה לייצר מקום לתושבי העיר והאזור, על הדרך שבה היא מנגישה את התרבות לאמנים מקומיים וגל תכנית השהות. לאחר מכן, אסף בן דויד, מנהל התוכן של פסטיבל אינדינגב, שסיפר על ההחלטות המחשבות, כיצד לנהל פסטיבל שהולך וגדל עם השנים - כיצד מייצרים תכנים שונים לפסטיבל, כיצד מתמודדים עם רשויות מקומיות וממשלתיות כדי שכולם ייצאו מרוצים. את היום נעלה אחרונה (וחביבה מאוד) שירלי מרום, כיוזמת של פסטיבל שייח‘ א‘בריק, בקריית טבעון, אירוע שהחל מהרגע שבו הקהילה המקומית, החליטה לקחת יוזמה ולהקים פסטיבל שמזמין אורחים מכל הארץ לראות, להקשיב ולהיות בפסטיבל שהתפתח לידי סצינה מקומית מרתקת. אז לא רק המרצים היו שם, אלא בעיקר אנחנו, קבוצה של יוצרים, שבאה לרכוש ידע שיעזור להם לקדם ולהתקדם עם המיזם שלהם, את הרעיון החדש שמתרוצץ להם בראש, ולא מניח להם - זאת דרך הצלחות, כשלונות והתלבטויות רבות .

ידע (וקבוצת עמיתים) שיעזורו עם המחשבה העיקרית של איך מתחילים? אל מי פונים? וכיצד ובמי ניתן להיעזר. הקבוצה כללה יוצרים ממחול, תיאטרון, תסריטאות, קולנוע, ספרות, עיצוב, אוצרות, אמנות פלסטית, פרפומנס, מגוון רחב של מי שזורמים בעורקיהם היצירה. כדי להמחיש את שיתוף הפעולה הנפלא שהיה בין חברי הקבוצה, שמחתי להיענות של אילית מרום, בת 31 מחיפה, אמנית מחול ופרפורמנס ויזמית בתחום התרבות שלקחה גם חלק בקבוצה שנבחרה לכנס הנוכחי ובחרה לשתף ב-3 שאלות מרכזיות שעלו מתוך החוויה של 36 השעות שחווינו ביחד: *מה הפתרון שלי? - גל פרידמן (אנסמבל ציפורלה) מתייחס לפרויקט האמנותי שלו כסטארטאפ וככזה הוא נדרש לענות על השאלה שכל סטארטאפ יכול לענות עליה במשפט אחד. *מהי הסמכות המקצועית שלי? במסגרת עבודה עם גופים עירוניים ומדיניים, מול משרדים שונים כמו רווחה, תרבות וחינוך, יהושוע סימון (לשעבר מובי – מוזאוני בת-ים) מבקש להניח את רגלו ולעזור לנו לעזור להם – מבחינה מסויימת מתוקף סמכותינו המקצועית אנחנו לא מבקשים רשות, לא צריכים דעה או אישור על מנת להוציא לפעול תוכניות אמנותיות. אנשי המשרד הם אנשי המשרד והאמן או האוצר הם אלו שנותנים את השרות האמנותי לציבור.


*מה אני יכולה לתת, מה אני מסוגלת לקבל?

בעיקר כשרעיונות נולדים מכלום, והצעדים הראשונים שלו אותו רעיון לא ידועים לכם - תושיה היא מצרך אדיר. מילנה גיצין (זומו – המוזיאון שבדרך) סיפרה שכשיש לך רעיון גדול, תשוקה ואין לך מפה אל היעד היא מתחילה מהבסיס הזה של לתת ולקבל, גם שירלי מרום (פסטיבל שייח אבריק לתרבות אזרחית) פנתה אל מקימיי הפסטיבל – כל קהילת טבעון – ושאלה: מה אתם רוצים? מה אתם מוכנים לעשות כדי שזה יקרה? השאלות בעיני מהותיות לכל מי שהיה בכנס וגם לכל מי שיקחו חלק בשנים הבאות, כיצד אנחנו מתנהלים עם האחריות שאנחנו בוחרים לשאת כמי שרואים עצמינו כמובילי תרבות.


 

השתתפו בכנס השביעי של "מובילי תרבות": אירית שטרק, רם עוזרי, נמרוד עמית, סתיו אורבך, איריס ארגמן, ציפי זוהר, ליטל נמרוד, תמר גיספאן גרינברג, קרן שפט, חן לוגסי, אילית מרום,שירלי גולדשטיין, איילת שדמון, אנה זימין, דפנה נוי, אביטל מישל מאיר, שושי נרסון נורמן, לור דליון פז, לימור טל רפופורט, טלי שכטר. ו...

גיל זבלודובסקי - אמן תקשורת חזותית, יוצר בתחום של וידיאו-ארט ועיצוב גרפי, בוגר תואר ראשון בתקשורת חזותית וחינוך סמינר הקבוצים , בוגר תואר שני עיצוב משולב מהמכון הטכנולוגי חולון, מציג בתערוכות בארץ ובעולם (ספרד, ניו זילנד, פורטוגל, טקסס, דרום קוריאה,ניגריה ועוד..) מרצה אורח במוסדות שונים, ועכשיו כן, גם מוביל תרבות :)